Huntley ( 2000 ),ההומור לפי
מתפתח כבר בשבועות הראשונים לחיי התינוק, ומתבטא בחיוכים המביעים
רגש של שביעות רצון. משמעות החיוך בשבועות הראשונים לחיי התינוק
היא היכולת שלו לתקשר ולהגיד " אני מרגיש טוב" ( זיו, 1984 ). כשהתינוק
גדל חיוכיו הופכים להיות סלקטיבים והם מופנים בעיקר כלפי אנשים המזוהים
על ידו כקרובים (אם, אב, מטפלת וכו
תגובת החיוך הסלקטיבי מעידה על תהליכי חשיבה מוקדמים בהמשך החיוך
מתפתח לצחקוקים במהלך משחקי קוקו, שירי משחק ועוד. הצחקוקים והגרגורים
מתפתחים לצחוק. הטריגר לצחוק אינו חייב להיות הומוריסטי, הוא יכול
להיות ביטוי שלם של הנאה מפעילות. בשלב זה בהתפתחות הצחוק משמש את
הילדים כאמצעי תקשורת עם מבוגרים בהם הם בוטחים). כשהתינוק הופך
לפעוט, החיוך והצחוק הם ביטוי להנאה של הפעוט מחוסר איזון או אי
התאמה בין מה שהוא מכיר למצב נתון חדש. מעורבים כאן ניסיון והיכרות
עם מצבים מקובלים וידועים, ותהליכי חשיבה ברמה גבוהה יותר. בשלב
התפתחותי זה ניתן גם לראות הומור אגרסיבי אך עדיין יהיה זה הומור
תגובתי ). עם התפתחות השפה יתפתח גם הומור פרודוקטיבי בקרב ילדים
צעירים . להתבגרות תפקיד בולט ביצירת הומור. הצורה בה הילד תופס
את עצמו, סביבתו והדברים בהם הוא מתעניין, קובעים בכל גיל את תוכן
חוש ההומור שלו ואת רמתו. כעת משמש ההומור לא רק ככלי תקשורתי אלא
גם כלי להתמודדויות עם קשיים, תהליכי סוציאליזציה ולמידה. ההומור
בגיל זה הוא בעיקר תוצאה של משחקי פעילות שונים ופעילות מוטורית.
הגירוי ליצירת ההומור יכול לנבוע בשלב זה משבירת מוסכמות חברתיות,
גורמי הפתעה, וגם הגזמה
בסיכום: גננות,
מטפלות והורים בעלי מודעות ורגישות לנושא ההומור בגיל הרך, לשוני
האינדבדואלי וההתפתחותי בתפיסתו בקרב ילדים ולשוני בהבנתו בין ילדים
ומבוגרים, ישתמשו בו ככלי לקידום התפתחות ולמידה בבית ובמסגרות החינוכיות.
אשכנזי לבנת
בחינוך בגיל
הרך MA
ניתן לפנות בשאלות למערכת
info@azor.co.il
