תיאורית הלמידה
של פיאז'ה גורסת כי ילדים לומדים כאשר קיים חוסר איזון בין הסכמות
הקיימות לבין סכמות חדשות בהן הם פוגשים במסגרת התנסויותיהם היומיומיות.
בצורה דומה
ילדים לומדים באמצעות הומור. כלומר, הילד נהנה מאי -השוויון או מאי
-ההתאמה הנוצרת בין
המציאות הידועה לו לבין ההתרחשות ההומוריסטית וכך מפתח תהליכי למידה
מדבר על תרומת ההומור ללמידה בקרב ילדים ומוסיף כי שירי שטות, משחקי
Mavadev
מילים ( היפוכי מילים, למשל ) או שימוש בתמונות "מבולבלות" ( דג
עם קרניים, למשל ) תורמים
לחיזוק הביטחון של הילד ביכולתו האינטלקטואלית. הילד נאלץ לעמת את
אי ההלימה שנוצרת
בין המציאות האמיתית לבין המציאות הדמיונית ולהסביר זאת לעצמו. וכך,
תהליך השוואה זה
של האפשרי אל מול הבלתי אפשרי, תומך בהיכרות של הילד עם העולם המציאותי
ועם הכללים
השולטים בו ומחזק אותם. בנוסף, השימוש בהומור תורם לפיתוח דרכי חשיבה
נוספות
וליצירתיות
הומור, המשולב במשחק של ילדים עוזר לילדים ללמוד לעבוד בשיתוף פעולה,
מעודד אותם
(לגמישות מחשבתית, להתמדה, למחויבות ולאהבת הלמידה עצמה ( גריפל
וגונן, 1991 ; זיו, 1984
הומור, תקשורת ורכישת שפה
בגיל הרך, הדרך של התינוק לשדר נוחות ושביעות רצון היא באמצעות חיוך.
זהו, למעשה, הניסיון
הראשון של התינוק לתקשורת ( לא ורבאלית ) בינו לבין הסביבה ( Huntley,
2000 ). מאוחר יותר,
ככל שהילד גדל, הוא מתחיל לרכוש שפה. בתהליך זה הילד מבצע מניפולציות
של מבנים בשפה,
מניפולציות שהולכות ונעשות מורכבות יותר ומאפשרות, בסופו של דבר,
שליטה טובה בשפה.
הומור לשוני ( משחקי מילים או סיפורים מצחיקים, למשל ) מחזק תהליכים
אלה ותורם
להתפתחות היכולת השפתית של הילד
הומור ככלי להתמודדות, להשגת פורקן ושחרור ממתחים
כאשר הילד נפגש בסיטואציה הומוריסטית, בה הכל אפשרי, הוא חווה פורקן
והקלה ( קליין, 1992 בתוך
כמו כן, שימוש בהומור עוזר לילד לחקור ממדים (Schwartz, 2000
שונים באישיותו ולהתנסות באסטרטגיות התמודדות שונות עם מצבים בחיי
היום יום שלו
התמודדות עם מצבי לחץ ודחק, למשל, באמצעות הומור, עוזרת לילד להגיע
לפורקן ולשחרור מתחים ומסייעת ביצירת תפישת עולם אופטימית. בנוסף,
משמש ההומור כמנגנון הגנה לילד מפני סיטואציות חברתיות מביכות כגון:
נפילות, אמירות מוטעות ועוד. שימוש בהומור שחור או הומור עצמי נחשב
למנגנון הגנה נפוץ בקרב ילדים
. אפשר לעזור לילד ללמוד שבעיות קשות יכולות להיפתר בדרכים קונסטרוקטיביות
באמצעות שימוש במצבים משעשעים המוצגים בספרים או בסרטי אנימציה.
וכך, היכולת לצחוק על טעות טיפשית המתוארת בסיפור
עוזרת לילדים להיווכח במיומנויות שכבר רכשו, מעוררת תהליכים קוגניטיביים
ומוטיבציה אצל הילד
הומור בתפקיד של סובלימציה יכול להתבטא בשימוש בשירים "גסים" או
בדקלומים הומוריסטיים ( כמו חרוזים מקנטרים ), אשר מהווים תחליף
לאלימות פיסית
הפונקציה החברתית שממלא ההומור
הספרות מציינת את התרומה של ההומור, כמיומנות חברתית, לתקשורת בין
אישית, לסולידריות חברתית וללכידות קבוצתית, ומסבירה שהומור פועל
כמרכך באינטראקציות חברתיות, כממתן לחצים חברתיים לקונפורמיות, וכתורם
למוראל הקבוצתי
להומור תפקיד מרכזי בקבוצה. הוא עוזר ביצירת שפה קבוצתית משותפת
ומדגיש את ייחודיות הקבוצה אל מול קבוצות או יחידים מחוצה לה ( זיו,
1981 ; 1996 ). כמו כן, בשלב הקבלה לקבוצה, למשל, לאדם בעל חוש הומור,
יהיה קל יותר לזכות באהדת הקבוצה ולרכוש בה מעמד. בנוסף, בקבוצה
יש תפקידים חברתיים כמו תפקיד ה"ליצן", שמזכה את בעליו במעמד מכובד
משום שהוא תורם לאווירה של הנאה ולייצוגה כלפי גורמים חיצוניים לה
( המורה או הגננת, למשל ). תפקיד נוסף יכול להיווצר כאשר הקבוצה
מפנה הומור סרקסטי ופוגע כלפי אחד מחבריה והופכת אותו ל"שעיר לעזאזל",
במקרים בהם הוא בוחר לשלם את מחיר הלגלוג ונשאר בקבוצה
הומור משרת גם את המבנה ההיררכי של הקבוצה, ובעיקר את המנהיג, שמשיג
באמצעות הומור אהדה והערכה חברתית ומשתמש בהומור כמכשיר הענשה מעודן.
המנהיג יכול להגיב דרך הערות הומוריסטיות על התנהגויות חברים בקבוצה,
שאינן תואמות את הנורמות, בצורה שאינה מאיימת, מחד גיסא, אך מחזירה
לתלם, מאידך גיסא. יתר על כן, אותו מנהיג, המביע את סמכותו בדרך
זו, אינו נתפס כדיקטטור או כקשוח ובכך משיג שני יעדים בעת ובעונה
אחת: התנהגות חברי הקבוצה בהתאם לנורמות שנקבעו בה, ושמירת תדמית
חיובית למרות הפעלת כוח. בד בבד ההומור עוזר בהפחתת מתחים וקונפליקטים
בקבוצה. הוא מאחד, מגביר תחושה של נעימות ומעלה את כוח המשיכה של
הקבוצה
הספרות העוסקת בהומור בקרב ילדים מצביעה על כך כי ההומור ממלא תפקיד
מרכזי בתהליך הסוציאליזציה. הומור בגיל הרך מאפשר חיקוי של המבוגר
ולעג כלפי יחידים שלא פועלים לפי הנורמות המקובלות בחברה
). כמו כן, נעשה ניסיון להשיג מטרות חינוכיות שונות ולהעביר מסרים
באמצעות ספרות ילדים הומוריסטית. למשל, שימוש בהומור המדגיש אי הלימה
ומוזרות במצבי יום יום לצורך שינוי ערכים או עמדות חברתיות של הילד
בסוגיות של שוויון, כנות וקבלה של הסביבה ( גריפל וגונן, 1991 ).
בנוסף, באמצעות טיפוח השימוש בהומור בקרב ילדים ניתן לשפר דימוי
עצמי של ילדים, לעזור להם לפתח רגישות כלפי האחר ולעודד אותם לפתח
מערכות יחסים. כאשר מזמינים ילדים לשוחח על מה שמצחיק אותם ומה שלא
או כאשר הם מספרים על רגשותיהם בסיטואציות הומוריסטיות או כאשר מדגימים
להם שימוש חיובי בהומור, ילדים נוטים להשתמש בהומור ברגישות, בצורה
חיובית ובלי לפגוע באחרים
הומור ובריאות
ההומור מאפשר
לשמור על איזון בחיים. הוא עוזר בשימור הבריאות הנפשית והפיסית,
מסייע בהפחתת כאב וחרדה, אם כי לא תמיד עורכת הספרות הבחנה בין הומור
לצחוק
הומור
והתפתחות
המשחק ההומוריסטי תורם להתפתחותם של ילדים ) והרמה ההתפתחותית
של הילד משפיעה על יכולתו לתפוס, להבין וליהנות מהומור. ילדים בגילאים
שונים צוחקים מדברים שונים. ככל שרמת ההבנה שלהם עולה, דברים שהצחיקו
אותם בעבר ( בדיחות נוק - נוק, חידות ורעשי גוף ) מתחלפים והם מתחילים
ליהנות ממשחקי מילים וסאטירה
הומור והגיל הרך
דפוס ההתפתחות של חוש ההומור מקביל להתפתחות האינטלקטואלית והרגשית
של הילד. על מנת שילד יזהה ויתפוס הומור במצב נתון, נדרש ממנו להבין
מצבים שונים ואת ההקשרים המקובלים ביניהם. הילד יוכל לזהות חוסר
התאמה רק כאשר ידע מהי ההתאמה המקובלת. ההבעה המילולית של ההומור
תתפתח רק כאשר יתחיל לשלוט בשפה והיא תתקדם בצמוד להתפתחותה. היכולת
להביע הומור תלויה גם בהתפתחותו הרגשית של הילד. וכך, על הילד להיות
מודע לרגשותיו ולסביבתו הרגשית ולהיות מסוגל להפריד ביניהם כדי שיוכל
לתפוס את עצמו באופן אובייקטיבי ( ברוך, 1982 ). הדפוס, אם כן, הוא
של הרחבה הדרגתית לתחומי התנסות רגשית ואינטלקטואלית, עד שהילד יהיה
מסוגל להשתמש בהומור למטרותיו.
עם זאת, ניתן לצפות בשוני אינדיבידואלי בקרב ילדים בתפיסתם, הבנתם
ושימושם בהומור. מכאן שקיימים גורמים נוספים ( מעבר לגורמים ההתפתחותיים
), שמשפיעים על התפתחות ההומור. Groch ( 1974 ), למשל, מצא במחקרו
הבדל בין בנים לבנות בסוג ההומור שהם מחצינים. בנות נטו להחצין הומור
תגובתי, בעוד בנים החצינו הומור שמוגדר עוין ואגרסיבי. עוד נמצא
כי סוג הפעילות בגן משפיע על סוג ההומור המוצג על ידי הילדים, מכאן,
שהשתתפות בפעילויות שמאפיינות בני מגדר שונה יכולה להשפיע על סוג
ההומור שנמצא בה. ההבדל בין בנים לבנות בהבנת והחצנת ההומור גדל
עם הגיל ( ברוך, 1982 ). גורם נוסף המשפיע על שונות בקרב ילדים הוא
האינטליגנציה שלהם. ילדים עם רמה אינטלקטואלית גבוהה יותר יהיו מסוגלים
לתפוס מגוון גדול יותר של סיטואציות הומוריסטיות. וכן, רמת האינטליגנציה
יכולה להשפיע על העדפת צורות שונות של הומור ( ברוך, 1982 ). גם
לאישיות יש השפעה על תפיסת הומור בקרב ילדים. נמצא כי קיים הבדל
ברור בין ילדים מוחצנים לילדים מופנמים בהעדפות ההומור גורם אחר
שנמצא משפיע על הערכה והעדפה של הומור, הוא הרקע התרבותי של ילדים.
רמה תרבותית גבוהה יותר מאפשרת הבנה והערכה של סוגי הומור "מתוחכמים"
כמו סאטירה ואבסורד, בקרב ילדים
לסיכום: גורמים אישיותיים, גורמים התפתחותיים ומגדר הילדים משפיעים
על התפתחות ההומור וקובעים את ההבדלים בין הילדים בהבנתו ובשימוש
הנעשה בו. מכאן שיש לייחס חשיבות לרצף ההתפתחותי של ההומור.
.......המשך
אשכנזי לבנת
בחינוך בגיל
הרך MA
ניתן לפנות בשאלות למערכת
info@azor.co.il
